CHOLENT STORY

מושג חמין (ריבוי של "חם", ביידיש: טשולנט או בערבית: סחנה) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שיחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת. בעדות אשכנז מקובל להוסיף קישקע - מעי ממולא. לאחר שעות רבות של בישול והנחה על האש הופך צבעו לחום כהה, ורכיביו מקבלים גוון אחיד

תבשיל זה נוצר מאחר שלפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, וכן יש איסור על הבערת אש ביום זה. עם זאת, על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה, ועל כן מותר להתחיל לפני כניסת שבת בבישול מאכל שבישולו יושלם מעצמו במהלך השבת. עם זאת ישנם הגבלות שונות על בישול באופן זה, ראו בערך השהיה (שבת). כדי שניתן יהיה לאכול מאכל חם ביום השבת היה צורך לבחור במאכל שבישולו יתחיל לפני כניסת שבת ושיארך זמן רב, מה שימנע ממנו להישרף עד לאכילתו, ולכן נוצר מאכל זה. ישנם מאכלים נוספים שנתייחדו לשבת

בדרך כלל החמין מבושל לפני ערב שבת, והוא נטמן בתנור או כיוצא בזה וחומו נשמר עד לאכילתו ביום שבת. לכן הוא מהווה מאכל מיוחד ליום השבת. רבי זרחיה הלוי, פרשן הרי"ף בן המאה ה-12, כתב על מעלת אכילת החמין בשבת: "ויש אומרים כי תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין" (מסכת שבת טז ע"ב מדפי הרי"ף).

​

ישנם דעות כי אכילת חמין מבטאת את קבלת דעת חז"ל ותורה שבעל פה לפיהם בישול באופן זה מותר, בניגוד לדעות הקראים וקבוצות שונות שאסרו בישול באופן זה. בספרות ההלכה מופיעים לעתים אזכורים לכך שמי שאינו אוכל חמין בשבת ייתכן שהוא מין, לדעת כותבי ספרים אלו, או קראי. למשל הרז"ה בפרק שלישי במסכת שבת:

"מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין, ואם מת יתעסקו בו עממין. וכל המאמין, צריך לבשל ולהטמין, לענג את השבת ולהשמין, ויזכה לקץ הימין".
הסיבה לכך היא שכשאדם לא אוכל חמין (שדורש בישול בשבת) הוא נמצא בעצם מצהיר במעשהו שאינו מאמין בתורה שבעל פה וכי אינו מקבל את סמכות החכמים לפרש את התורה.